שימוש בצמחים בחיי היום יום בתקופת התנ"ך לצורך רפואה, קוסמטיקה ומאכל היה שכיח ומקובל. בהרצאה חווייתית, נתחבר לניחוחות הקדומים ונספר את הסיפור שמאחורי הצמחים הנזכרים בתנ"ך.

עיון בסיפור מגדל בבל על רקע הדיאלוג בין תרבות המזרח הקדום והמקרא.

במרכז ההרצאה היעמוד המתח שבין עמדת התורה, השוללת את הרעיון המשיחי ואת הציפייה האסכאטולוגית, ובין עמדת הנבואה ומזמורי התהילים, המרוממים ומשגבים את דמות המלך המשיח ומביעים ציפייה לשינוי עמוק של המציאות באחרית הימים.

הסדנה תתמקד בקריאה ספרותית של חוקי התורה. ילקוט דיני המלחמה בספר דברים, על שלל היסודות הסיפוריים שבו, נדגים שימוש במושגים מתחום תורת הספרות בתוך ז'אנר החוק. הקריאה המשותפת בארבעה חוקי המלחמה – קריאה חושית ורגשית – תחשוף פנים פחות מוכרות של חוקי התורה.

במקרא מכונה אלוהים בשמות רבים, ועליהם נוספו במהלך הדורות עוד שמות. איך קוראים לאלוהים בכיתה? איך כותבים את שמו? נתבונן בפריטי מקור מאוצרות הספרייה הלאומית, נכיר בעזרתם דרכי ייצוג שונות של שמות אלוהים, ונציע כיצד אפשר להעשיר באמצעותם את הלימוד בכיתה.

כיצד מיוצגת ירושלים במפות עתיקות? כיצד "מככבים" גיבורי התנ"ך בכרזות ישראליות? מהו הסיפור שמאחורי כתבי היד של התנ"ך? נכיר פריטי מקור מסוגים שונים, שיכולים לסייע ליצירת חוויות למידה משמעותיות בהוראת התנ"ך, ונציג דרכים לחבר באמצעותם בין העבר למציאות של ימינו.

לְמה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים שסיפור הוא "אמיתי"? מה בונה "אמת" בספרות? אילו אמיתות ניתן למצוא בסיפורי התנ"ך בכלל ובסיפורי יוסף בפרט? "אמת" יכולה להיות מצמררת, ואי-שקט שסיפור אמיתי מעורר - דווקא הוא יכול להזין את הנפש ולעורר אותה ליצירה.

נמחיש את האירועים הדרמטיים שפקדו את ממלכת יהודה מימי מרד חזקיהו בממלכה האשורית ועד לנפילתם של מלכי יהודה האחרונים בידי בבל וחורבן הבית הראשון. לאור ממצאים ארכאולוגיים מרתקים ובליווי מגוון עשיר של אמצעי הוראה דיגיטליים.

עריכת ספר שופטים מדגישה ומחדדת את שאלת המנהיגות. הפרשות הקשות בסוף הספר מראות עד לאן עלולה החברה להדרדר בהיעדר מערכת ערכים ראויה, בעוד שפתיחת ספר שמואל מציעה, באופן ספרותי ותוכני, אלטרנטיבה ותיקון.

נקרא את מגילת רות (כמעט כולה) בקריאה צמודה, ונחפש בה את החסד ואת האהבה. מהו חסד? מי גומל למי חסד? מי אוהב את מי?

הפרשה מציגה גיבורה בלתי צפויה: אישה זרה, זונה הגרה בחומת העיר, הכנענית הראשונה שעם ישראל פוגש בכניסה לארץ. רחב מלמדת את עם ישראל לקח דתי, והיא היחידה מבין הכנענים שזוכה לסיקור חיובי בסיפורי הכיבוש. נעמוד על הזיקות שבין הפרשה ובין סיפורים מקראיים אחרים ונבחן מה הופך את רחב לגיבורה יוצאת דופן, ומה המסר של סיפור הצלתה.

האתגר האינטלקטואלי, הרגשי והחינוכי שעומד היום בפני המורים למקרא הוא לאפשר ללומדים לקיים דיאלוג עם הטקסט: להתמודד באופן אישי עם הדמויות המקראיות ועם חוקיו ותכניו של המקרא. סדנת הכתיבה תאפשר דיאלוג אישי שכזה. אין צורך בניסיון כתיבה קודם.

ההרצאה תעסוק בדרכיו הפתלתלות של הסיפור המקראי בתודעת קוראיו. במהלכה נעקוב אחר אפשרויות קריאה שונות, ואחר אופן יצירת זיכרון היסטורי של מאורע מקראי בסביבה הרואה את עצמה בזירת התרחשותו.

צאצאי הרמב"ם נודעו כחלק מתנועת "חסידות מצרים" במאה ה-13 וטענו שמנהיגי נביאים בידם. מתוך המפגש עם הצוּפים, המיסטיקנים של האסאלם ביקשו להשיב לעולם היהודי שפה חדשה ישנה: מוסיקה, מחול, ומדיטציה, בדרך לאפשרות שיבתה של נבואה לישראל. במסגרת המפגש נקרא בכתבי צאצאי הרמב"ם. נלווה בקטעי נגינה מהמסורת הצוּפית-יהודית.

במפגש נציג מגוון כלים להוראה וניתוח של דמות מקראית מורכבת, ונבחן כיצד אפשר להיעזר בהם לשדרוג השיח הכיתתי.

בספר בראשית מתוארים אירועים בחיי יעקב ובחיי האנשים שסבבו אותו: עשו, לבן, רחל ולאה, ראובן, שמעון ולוי, יהודה, יוסף. גם מקומות שונים קשורים בשמו של יעקב: בית אל, מחניים, שכם, באר שבע. האם הסיפורים הללו הם חלק מסיפור אחד ארוך וקוהרנטי על יעקב, או שמדובר במסורות שונות שלוקטו ואוחדו לכדי יצירה ספרותית שלמה?

אנו מוקפים בתרבות פופולארית השואבת השראה מספר הספרים, אולם על פי רוב אין אנו מבחינים בכך. במסגרת ההרצאה נעסוק במגילת 'שיר השירים': נדון בסוגיות של פשט אל מול קריאה אלגורית, ונתמודד עם הדילמה בעזרת ממצאים ארכיאולוגיים, קטעים נבחרים מתוך הסרט 'הנסיכה הקסומה', ושירה של בריטני ספירס.

חזקיהו המלך מבצע רפורמה דתית חסרת תקדים בימי הכיבוש האשורי. הוא מנהל מלחמה חסרת סיכוי נגד האשורים ומצליח לשמור על ירושלים. בימיו מתהווים חלקים מהספרות המקראית. כמה מרעיונות היסוד של אמונת ישראל צומחים בחצרו. קשריו עם הנביא ישעיהו מהווים בסיס הן לתיאורים ההיסטוריוגרפיים והן לדברי נבואתו של ישעיהו.

נעסוק ביחס של התורה למצרים העתיקה. כיצד משקפים סיפורי ספר שמות את העימות בין התורה לבין התרבות המצרית? מהם הבדלי הגישה בין התרבויות ביחס לכוח ולמלוכה? כיצד מסרים אלו אמורים להשפיע על הקמת חברה ומלוכה בישראל?

תפקידם של הנביאים היה ליצור תקשורת דו-כיוונית: מן השמים לארץ ובחזרה. כמו כל איש תקשורת, נבחן גם הנביא ביכולת העברת המסר משם לכאן ומכאן לשם. ננסה לבחון את פעולתם של הנביאים אליהו ויונה, עמוס וירמיהו, ישעיהו וחבקוק, ונראה כיצד ניסו לסתום פרצות בעם ולעמוד בפרץ כשליחי ציבור. 

היצירה "תנ"ך בצבעי יסוד" של האמן מיכאל סגן-כהן מהווה נקודת מוצא להרצאה שתעסוק ביחסים המורכבים שבין התנ"ך והאמנות החזותית. בהרצאה נתמקד במספר דוגמאות ונבחן כיצד יוצאות היצירות מתוך הטקסט המקורי וממשיכות לעבר כיווני פרשנות מגוונים המושפעים מביוגרפיה, מהיסטוריה, מפוליטיקה ועוד.

בשני סיפורים זעירים, בסוף פרק ד' במלכים ב', מתמודד אלישע עם בעיות חינוכיות המתעוררות בקרב תלמידיו 'בני הנביאים'. מה ניתן ללמוד מסיפורים אלה על אלישע כמחנך, ומהן דרכי ההתמודדות שלו עם 'בעיות משמעת'?

נעסוק בשאלה לאן מוביל סיום סיפור יוסף בספר בראשית, ואיך זה רלוונטי למדינת ישראל במאה העשרים ואחת.

אילו חיינו בזמנו של ירמיהו, האם היינו מקשיבים לו? בשיעור נעיין באחת מנבואותיו המפורסמות של ירמיהו על רקע כתובים אחרים במקרא, ונגלה שירמיהו מתח ביקורת נוקבת על רעיונות היסוד של המקרא: העם הנבחר, הארץ המובטחת ומעמדו של המקדש. נעלה שאלות אחדות על נאמנות, חתרנות וחינוך לערכים בהוראת נושא הנבואה.

ספר יהושע מספר על קורות הדור הראשון הנכנס לארץ ועל ההתמודדויות שלו בארץ החדשה: המלחמות, ההתיישבות, ההצלחות והכישלונות. בהרצאה נבחן אירועים אלו, ונעמוד על זיקה מעניינת בינם ובין אירועים שליוו את שנות ראשית הציונות ואת גלי העלייה טרם הקמת המדינה.

בסדנה נעסוק בסיפור עקידת יצחק תוך שימוש בטכניקות למידה מקולג' בארד שבניו-יורק, המשלבות כתיבה בלתי פורמאלית בכיתה. הכתיבה בכיתה יכולה לשמש ככלי ללמידה, למחשבה, לחקירה ולפיתוח רעיונות.

ההרצאה תעסוק במקומו של האל במגילת אסתר. דורות של חכמים ומפרשים נוטים לראות במגילה דוגמה לכיסוי נוכחותו של האל - 'הסתר פנים'. ננסה לטעון שמחברי המגילה, שהיו אנשים דתיים, כתבו במכוון סיפור חילוני ללא נוכחות ה'. נשוחח ונתהה על כוונת הדבר, וננסה לתת תשובה חדשה ומקורית.

משמעות הביטוי "החלום ושברו" בספר שופטים היא החלום ופתרונו, או מימושו. בעברית עכשווית הביטוי משמש לתיאור אכזבה ומפח נפש. שתי המשמעויות מהוות כותרת לנרטיב המשורטט דרך הפרקים בתכנית הלימודים. נרטיב שנע בין מימוש החלום של החיים העצמאיים בארץ כנען לבין המכשולים שבדרך.

נעיין בסיפור הלידה שלמשה בהקשר של סצנת הדפוס, המכונה 'לידת הגיבור', ונצביע על המאפיינים הייחודיים לסיפור זה, ועל הזיקה בין מאפיינים אלו לבין ייעודו של משה.

איך עשו בני ישראל חרבות צורים? ומדוע דווקא מצור? במהלך הסדנה נלמד לעצב כלי אבן, וניצור ראש חץ בעזרת טכניקות קדומות.

העברית המקראית הטביעה מושגים בשפתנו, ואלו חוזרים ומתפענחים על ידי השירה העברית. האם השירה מאפשרת קריאה חדשה ואחרת של הטקסט העתיק? האם היא מדרש לגיטימי, והאם היא מאפשרת להעמיק את לימודי התנ"ך, הלשון והספרות? על השאלות הללו ועוד נבקש לענות דרך התנסות בשירתו של דן פגיס.

סדנה שבה נתנסה בלמידה שיתופית, ונכיר כלי להוראה ושיח בכיתה הטרוגנית, "העבר את זה הלאה", מבית היוצר של המכון למצוינות בהומניסטיקה, המשלב בחינוך לערכים בהוראת התנ"ך.

ההרצאה עוסקת בתפקיד העורכים של התנ"ך, לא כמי שעיוותו את התנ"ך, אלא כמי שעיצבו אותו והובילו את היהדות ואת העבריוּת להישגים שהשפיעו על העולם כולו.

חוויה שכורכת רגעים של הצלחה עם תחושות כישלון, רגעי תסכול עם גילויי תקווה, ומספקת תמונת ראי לחוויות שחווה כל מורה במערכת החינוך.